חתונה היא שלב משמעותי בחייו של אדם. כל זוג רוצה שיום זה יהיה ייחודי ויתאים לו אישית, אך כבר בשלב התכנון נראה שיש שבלונה אחידה שבנויה לכולם.
בתעשיית החתונות ניתן להבחין בדפוס חוזר המקיים את השלשה הקדושה: טקס קבלת פנים של הכלה, חופה וקידושין עם טקס שבירת הכוס וטקס הסעודה. המחקר שנערך לצורך הפרוייקט הראה מגמה זו אצל רוב האוכלוסייה. אין הבדל, אם זה זוג יהודי לפי ההלכה שהחליט להתחתן ללא רב, זוג נטול זהות דתית מברית המועצות לשעבר שלא עבר גיור, זוגות מעורבים עם מחסומי כניסה בדרך אל האושר או יוצאי דת אחרת, האפשרויות שעומדות לפניהם הן “יהודיות” במהותן. כמובן שישנם זוגות שמחליטים לקחת את "כל החבילה" ותופעה זו נמצאה שכיחה בעיקר אצל זוגות צעירים יותר. כנראה, מכיוון שזהו קהל יעד שלא מתווכח, לרוב נתון לבקשות ההורים ופשוט רוצה שיהיה "כמו אצל כולם" גם במקרים בהם חלקי הטקס אינם תואמים לאורח החיים של הזוג.
פרוייקט זה בא לחשוף את המצב הפרדוקסלי, בו "הכל צפוי והרשות נתונה". גם אורח חיים חילוני נתון להגבלות דתיות בכל הנוגע למוסד הנישואין, וכך בסופו של דבר הזהות האישית "מותאמת" לחברה בחסות הכפייה הדתית.
