בני אדם נעים במרחב, והמרחב הוא המקום שלהם - הבית, השכונה, הרחוב - והוא המקום שבו הם פוגשים אנשים אחרים. תנועה היא מרכיב מרכזי של איכות ומהות חייהם. תנועה זו אחראית על יצירת מערכות יחסים שונות בין בני האדם ומעניקה להם הכרות בין עולמות שונות. כשמדברים על חירויות הפרט, מדברים גם על חופש התנועה. האם קיים חופש מוחלט או שמה קיימים אמצעים המשפיעים על האופן בו אנשים נעים במרחב? העיר, היא המכלול המרכזי של התנועה, והיא מורכבת ממרחבים בעלי זהויות שונות כגון, אזורים ציבוריים, אזורי תעסוקה, מגורים ועוד. בני האדם משתמשים במרחבים אלה כחלק בלתי נפרד משגרת חייהם ואלה מגדירים עבורם את המרחב הפרטי והמוכר יותר. עם זאת, כאשר בני אדם נמצאים במרחב שאינו מוכר להם, התנועתיות שלהם הופכת למקרית ופחות מתוכננת. שוטטות במרחב חדש מביאה לראשונה את ההתנגשות שבין הסדר למקריות ומנסה לחבר בניהם.
ביפו מתקיימת התנגשות זהה. העיר מתאפיינת במרחבים עשירים בהיסטוריה מקומית המושכת אליה תיירים ומבקרים רבים. מצד שני היא מתפקדת כעיר עירונית נורמטיבית עבור האנשים החיים בה עם תרבות משל עצמה. יפו מכילה בתוכה שתי תשתיות עירוניות, אחת מהן היא העיר העתיקה והשנייה היא העיר המפותחת יותר, שנבנתה מחוץ לחומות העיר. הפרויקט מנסה ליצור מרחב בו מתקיים חיבור בין השניים, תוך שהוא מעורר חלקים נוספים ופחות מוכרים בעיר. בתהליך זה, המשוטטים זוכים להיחשף לרבדים נוספים בעיר,להכיר את התרבות המוקמית לא רק דרך מרכזים הבולטים אלה גם דרך החוויה היום יומית של תושביה, וכן "להחיות" אזורים הזקוקים לחשיפה. מיקום הפרויקט נבחר על ידי יצירת מתווה המתבסס על חיבור נקודות ראיה בעיר. חיבור זה מקשר בין היסטוריה לתרבות המקומית על ידי מסלולים במרחבים פחות מוכרים ומתחבר לדרך מתמשכת בחלקים נרחבים יותר של העיר. כמו כן, הוא מעורר מודעות חדשה לחוויה העירונית ומייצר מגוון רחב יותר של נקודות מפגש בין אנשים ואוכלוסיות.
כיכר השעון כמתווה לקונספט | Clock Square as a concept outline
כיכר השעון - אחת הנקודות הבולטות ביפו המהווה מקום מפגש בין אוכלוסיות בעיר ובארץ כולה. על ידי שימוש ברשתות חברתיות , תיוגים ותמונות של המקום ,בלי להתאמץ ניתן לזהות חזרתיות בצילומים של המשתמשים : אותו המגדל, אותה הזווית, אותו פריים - מגמתיות זו הולידה ניתוח של המקומות הכי מבוקרים בסביבה: חברה שלא מכירה את המקום,מתוך המצלות של אתרי גוגל וכ'ו, מגיעה ונחשפת ישירות אל המקומות הסמבוליים של העיר, מה שמשאיר את כל האחרים בצד,כאשר דווקא שם ניתן לספוג את המקומיות של המקום.
אזור התמקמות|THE SETTLEMENT AREA
מסקנות שעלו מהחלק הקודם הכתיבו את בחירת המיקום. יפו העתיקה - המקום המועדף והפופולרי ביותר בין התיירים.
האזור הנבחר נותח באמצעות 2 גישות: פריסה של נקודות צילום על בסיס סימוני מיקום ומיפוי המסלולים הכי מאוישים על ידי תיירים. ניתוח זה כולל מתווה ראייה אנושי ומתאר מה רואה המבקר בזמן שהוא עובר במסלול.
הצטברות הקווים סביב נקודות צילום מראה את התנועה של מבקרים באתרים אלו - בין אם אלה פסלים או מזרקה
ניתוח שדות הראיה באזור מסביר את התמקמותם של בתי קפה ומסעדות בקו הים
אזור המת - המטרה היא לתפור את האזור הבלתי מתוייר לשני צידו וזה בשאיפה להעשיר את הפעולה במקום המת, לתת למבקרים הצצה אל תוך חיי היום יום של החברה המקומית ,למשוך אינטרס של מבקרים לבעלי עסקים קטנים, וכן לשחרר את האינטנסיביות התנועה הרחוב הצמוד לו - רח' יפת.
השטח כולל אזורי חניות, קצת מבתי עסקים קטנים, ומגורים אותנטיים.
התערבות פרמטרית|PARAMETRIC INTERVENTION
על יד חלוקה של המרחב לגריד הבנוי משדות ראיה אפשריים , ופיזור נקודות עניין , הקוד יאפשר תכנון אופטימלי של אזורי צמתים שניתן לזהותם ממרחקי ראיה ראוים לאדם
.אחד המרכזים מקבל ביטוי אדריכלי: זהו פרוטוטייפ למרכז רב מרחבי לקהל תיירותי ומקומי אשר מגשר בין מסלולים ומקומות שונים של האזור
השימושים ייקבעו בהתאם לנקודת גישור של המקום : לדוגמא כאן ניתן לתכנן תחנת רכבת קלה,מרכז ארכיאולוגי מקומי,מעט בתי עסק,תצפית אל היפו העתיקה וכ'ו.
.כבר מרחוב הפניני ניתן לצפות דרך המתחם ליפו העתיקה,באמצעות חשיפה זו הקהל נמשך יותר לאזור המתחם ומאחוריו
