כהכרות בסיסית עם העולם של עיצוב,הסטודיו הראשון של לימודי אדריכלות התייחס לביטוים תחושתיים באלמנטים ארכיטקטונים
:נקודת המוצא היה ראיון אישי עם אדם בעל מגבלות פיזיות
אירית - בת 36, בעלת סינדרום דאון המתגוררת בהוסטל עם בן זוגה. הוסטל נותן מענה לצרכיה של אירית : אוכל ולינה,עבודה ,פעילויות חברתיות ואהבה .יוצא שאירית כמעט ולא נמצאת מחוץ לקירות של הבית שהיא גרה בו. חוסר התקשורת עם העולם החיצוני מונע מאירית להתפתח ולממש את עצמה בעולם האמיתי.
אירית סיפרה שהיא חיה בחושך: היא לא פותחת את חלונה בגלל שמפחדת מהאור מהאור הנכנס-אחת התופעיות הידועות בסינדרום דאון היא איבוד קשר לריכוז מתנועות חדות.אור החד שנכנס לחדרה של אירית לא עושה לה טוב.
אלמנט זה הוא חזון לקשר של עירית עם החוץ-פתח בחדרה מעניק הכרות עם העולם ללא נזק לבריאותיה: משחקי אור וצל שיש בדפנות של החלון מאפשר התכנסות הדרגתית של האור,ללא הבהקות מה שגורם לגבורה שלנו לאבד שיווי משקל וגורם לחוסר ריכוז.
בהמשך ניסינו ליישם את האלמנטים הארכיטקטונים שבנינו, בקנה מידה גדול יותר ולייצר מהם קונספט בפני עצמו.
תכנית מסעדה עם שפת האלמנטים מהתרגיל ראשון.
התנסות ידנית - טכניקת שזירה
